פנסי קניסטר

במקביל להתפתחות רכיבי הפנס עברו פנסי הקניסטר בעשרים השנים האחרונות גלגולים רבים אולם צורתם הכללית נשארה פחות או יותר זהה, הפנס מורכב משלושה חלקים :

קניסטר – מיכל ( לרוב גלילי ) אשר בו מאוחסן מקור המתח – הסוללה.

מכסה הקניסטר  -  שמטרתו לאטום את הקניסטר מכניסת מים , המכסה
גם משמש כאביזר חיבור בין מקור המתח למקור האור והוא כולל מחברים לסוללות, מפסק הפעלה/כיבוי וכבל חשמלי המעביר את המתח לראש התאורה.

ראש תאורה- קיימות שתי תצורות לראש תאורה ( עליהן נרחיב בהמשך ) אולם בסך הכל ראשי התאורה זהים ומכילים נורה , רפלקטור וידית נשיאה.
בין ראש התאורה למכסה הקניסטר מחבר כבל חשמלי המחובר באחת משתי צורות בין המכסה לראש התאורה , חיבור קבוע וקבל בעל חיבורים נתיקים (EO Cord) המאפשרים את ניתוק ו/או החלפת ראש הקניסטר מתחת למים .

ראש התאורה מורכב משלושה חלקים , גוף התאורה החשמלי , הרפלקוטר וידית הנשיאה

ליד- מכסה אטום

עליו מורכב המפסק החשמלי

וכבל החיבור בין הסוללות לגוף התאור

קניסטרים ( גליליים ) בגדלים שונים לאחסון סוללות 

הקניסטר 

מיכל (גלילי בד"כ) אטום למים אשר בו מאוחסנות הסוללות. קיימים קניסטרים בגדלים שונים ותיאורטית ניתן לייצר קניסטרים בכל גודל שיתאים  לסוג ו/או כמות סוללות נדרשים. יתרונו של הקניסטר בכך שניתן לאחסן בו כמות סוללות שיספקו מתח לתאורה לזמן ממושך ובעוצמה רבה.  קיימים דגמים שונים של קניסטרים רובם גליליים, (בעיקר בגלל פשטות הייצור של קניסטר גלילי והעובדה שצורה זו היא היעילה ביותר בשמירה על אטימה)   חלקם מרובעים. הקניסטרים מיוצרים מחומרים שונים שלכל אחד יתרונות וחסרונות. בתחילת שנות התשעים נהגו לייצר קניסטרים גליליים מפרספקס, השימוש בחומר זה   נוח מאוד כיוון שניתן למצוא בשוק גלילי פרספקס בגדלים שונים, הפרספקס הוא חומר פלסטי קל להדבקה. שקוף ומאפשר לאתר דליפות מים בקלות. חסרונו בחוזקו והפרספקס לא תמיד מצליח לספוג נפילות מבלי להיסדק או להישבר במיוחד כאשר הוא מזווד בסוללות כבדות. 

 

היום מחליף הדלרין את הפרקספקס  בייצור הקניסטר, זה הוא חומר חזק מאוד  ומכיוון שלא ניתן להדביקו או להלחימו מיוצר הקניסטר בחריטה מגוש דלרין מלא, עובדה המצמצמת גם היא את נקודות הכשל וסיכויי הדליפה.  עם המעבר לשימוש בסוללות ניקל מטאל וליתיום איון  (שהן קטנות פי כמה מסוללות SLA ) הפכו גם הקניסטרים קטנים יותר.

ראש התאורה 

מורכב מגליל אטום למים ובו נורה ורפלקטור ל"פיזור" האור, ראש התאורה בד"כ קומפקטי. בין הקניסטר לראש התאורה מחבר כבל חשמלי אשר מזין את הנורה במתח מהסוללות. קיימים ראשי תאורה מסוגים שונים אך השניים העקריים הם  ראש WRECK וראש מבחנה.

 

את ראש התאורה ניתן לאחוז ביד בדיוק כמו פנס יד רגיל אבל בשל גודלו הקטן של ראש התאורה נהוג להשתמש בידית אחיזה ייחודית אשר מאפשרת נשיאת מקור התאורה ביד ובמקביל  להשאיר את היד חופשית ( הרחבה על

כך בהמשך הפרק ).

 

ראש WRECK

דומה לראש תאורה של פנס רגיל אך קטן יותר כיוון שמקור המתח שלו, הסוללות נמצאות בקניסטר, ראש תאורה זה נחשב לעמיד יותר מפני מכות וזעזועים מאשר ראש המבחנה. קיימים סוגים רבים של ראשי WRECK כאשר ההבדל העיקרי בנים הוא ראשים בעלי זווית תאורה שניתנת לשינוי וראשים עם זווית הארה קבועה (בד"כ ממוקדת בכדי לשמש גם כאמצעי סימון).  

 

ראש מבחנה

גוף תאורה גלילי אשר גליל זכוכית בצורת מבחנה עוטף אותו ואוטם אותו מכניסת מים – גוף התאורה מותקן בתוך רפלקטור החשוף למים ובעזרת תנועת ראש המבחנה קדימה ואחורה בתוחו ניתן לשנות את זווית ההארה של הפנס. כיוון שנחשב "עדין" בגלל ראש המבחנה הבולט מזכוכית היה נהוג להשתמש בראש זה בעיקר לצלילות מערה אך בשנים האחרונות הוא מיוצר מחומרים עמידים ביותר ולכן יותר ויותר מצוללים משתמשים בו גם לצלילות עם חשיפה לתנאים קשים יותר כגון צלילות לספינות טרופות.

 

ידית נשיאה/אחיזה

ישנן ידיות נשיאה שונות, את הידית השימושית ביותר המציא צולל מערות בשם גו'ן גודמן ומאז נוהגים לקרוא לידית זו Goodman handle. הידית בנויה ממסגרת ממתכת לתוכה משחילים את כף היד כך שראש התאורה מונח על גב היד והאצבעות חופשיות לביצוע משימות שונות כגון שימוש בגלגלת, ניפוח/ריקון מאזן והגשת ווסת לצולל במצוקה. 

קיימות גם ידיות פשוטות יותר שמורכבות מרצועה אלסטית או רצועת ולקרו והשימוש בהן דומה

 

פנסים פרק 11 בספר ״ציוד לעומק״ בהוצאת  החטיבה הטכנית בההתאחדות הישראלית לצלילה.
מחבר שלומי פלניצקי

עריכה דן אשכנזי.

פרק 11 - פנסים (חלק שני)

מתוך הספר ״ציוד לעומק״ בהוצאת ההתאחדות הישראלית לצלילה

מפורסם כאן במלואו תוך התאמת התוכן לצפיה ברשת.  

קישורים לתתי נושאים: 

11.1 תאור כללי 

11.2 נורות ורפלקטורים

11.3 סוללות

11.4 פנס ראשי 

11.5 פנס גיבוי 

11.6 נשיאה ושימוש בתצורת ההתאחדות

11.3 סוללות 

להתפתחות הטכנולוגית של הסוללות הנטענות ובמקביל לה זו של  הנורות, משמעות גדולה בהיבט משך הפעולה של פנס הצלילה , אמינותו וגודלו הפיזי. ייצורן של נורות המספקות עוצמת תאורה גבוהה אך צורכות זרם נמוך איפשר מעבר לשימוש בסוללות בעלות נפח קטן יותר ובהשוואה לפנסים שהיו זמינים בתחילת שנות ה 90  מספקים היום פנסי הצלילה עוצמת תאורה  כפולה ומשולשת וגודלם קטן לחצי ואף שליש מזה של הפנסים הראשונים. 

 

את הסוללות ניתן לסווג לשני סוגים, סוללות ראשוניות –חד פעמיות וסוללות שניוניות –נטענות. בשל השימוש בפנס למשכי זמן ארוכים בצלילה  והצורך בזרם גבוה יחסית לשם קבלת עוצמת תאורה חזקה, רווח השימוש בסוללות נטענות.  למרות מחיר ייצורן היקר הרי שלאורך זמן עלותן  של הסוללות הנטענות זולה יותר.  בשורות הבאות נסקור את הסוגים השונים של הסוללות הנטענות,  רצף התפתחותן ושימושיהן בפנסי צלילה.  

 

סוללות SLA  סוללות עופרת-חומצה 

אלו מוכרות לנו מהמצבר המצוי במכוניות שהוא למעשה סוללה נטענת המכילה בדרך כלל 6 תאים המספקים מתח עבודה של 12 וולט, האלקטרודות שבה עשויות עופרת והאלקטרוליט, חומצה גופרתית מדוללת במים. סוללות אלו היו  הנפוצות ביותר  בפנסי קניסטר הראשונים, יתרונן הבולט הוא בעובדה  שגם לאחר חשיפה למים ניתן  ברוב המקרים להנצילן ולאחר ניקוי חיצוני וטעינה להמשיך ולהשתמש בהן. חסרונן העיקרי  הוא בגודלן ומשקלן ואכן, הקניסטרים באותם ימים היו כבדים ( כ 2-5 ק"ג ) וגדולים כך שהם היוו חלק ממערכת המשקל של הצולל.

 

סוללות nickel cadmium (NiCd) ניקל קדמיום 

סוללות אלו מורכבות מאלקטרודות העשויות ניקל וקדמיום והטענתן מתבצעת על ידי הזרמת זרם חשמלי דרכן. סוללות הניקל קדמיום החליפו את סוללות ה SLA בעיקר בשל גודלן הקטן, הסוללות בהן השתמשו היו סוללות 1.2V קטנות ( זהות לסוללות אלקליין ביתיות ) בכדי להגביר את טמפ' הצבע שמפיקה הנורה חוברו  אלו יחד ליצירת מכלול סוללה המספק מתח גבוה ממתח ההפעלה של נורות ההלוגן . סוללות הניקל קדמיום  לא הקטינו בהרבה את גודל ומשקל הקניסטר אולם שיפרו בצורה ניכרת את איכות התאורה. עם פיתוחו של תא ניקל מטאל הידריד פחת השימוש בתאי ניקל קדמיום ממספר סיבות:  הצורך לפרוק את הסוללה לפני הטענתה מחדש בכדי להתגבר על התופעה של "זיכרון מחזור העבודה" המקטין את הקיבולת שלה, וכן אורך החיים הקצר. (תא אחד לא תקין במארזים שהכילו מספר תאים גרם לכך שכל המארז לא עבד וכן קילקול תאים אחרים בניסיונות של פריקה וטעינה של המארז ). בשל חסרונות אלו נכשל הניסיון לשלב  סוללות ניקל קדמיום  בפניס הצלילה ויצרנים רבים חזרו להשתמש בסוללות SLA.

 

סוללות ניקל מטאל הידריד (NiMH) – 

סוללות אלו מורכבות מאלקטרודות עשויות ניקל ותערובת של מתכות. בדגם זה של סוללות פתרו את החסרונות הבולטים של סוללות הניקל קדמיום, אלו  אשר נבעו מ"זיכרון מחזור העבודה", תוכלת  חייהן ארוכה  משמעותית מזו של סוללות הניקל קדמיום , זמן ההטענה שלהן נמוך ואמינותן גבוהה. השימוש בדגם זה שכיח במכשירי חשמל קטנים אולם הוא לא התאים לעבודה תחת צריכת זרם הגבוהה של נורות ההלוגן שבפנסי הצלילה ( כ 5A לנורות הלוגן 50W ).  עם הופעת  נורות ה HID חל המהפך הגדול בעולם פנסי הצלילה, נורת 10W HID צורכת זרם של 1A בלבד כך שסוללות ניקל מטאל התאימו בצורה מושלמת לנורה זאת. בעוד שנורת 50W  הלוגן מפיצה טמפ' צבע של כ 3000 מעלות קלווין, נורת 10W HID מפיצה טמפ' צבע כפולה של כ 6000 מעלות קלווין ושימוש בנורות בעלות הספק נמוך בכחמישית איפשרו להקטין את גודל מארז הסוללה ביותר מחצי. שילוב זה של סוללות ניקל מטאל ונורות HID אפשר ייצר פנסים בעלי קניסטר קטן פי 2 עד 3 עם עוצמות לומן כפולות ובהירות אור ( טמפ' צבע ) בהירה פי 2 ויותר. בזכות התפתחות זו,  פנסי הקניסטר ששימשו בעיקר צוללי מערות אומצו גם ע"י  ענף הצלילה הטכנית. הקטנת גודלן ומשקלן אפשרה ניידות גדולה יותר הן במים והן מחוץ למים, עוצמתן וטמפ' הצבע שלהן הפכו  פנסים אלו לאמצעי תקשורת בצלילות יום בים הפתוח בדומה לשימוש שנעשה בהן בצלילת מערות.

 

סוללות ליתיום (Lithium)

סוללות אלו קטנות ודקות במיוחד יועדו למכשירים אלקטרונים קטנים  כגון טלפונים ניידים כיוון שאיפשרו הקטנת נפח הסוללה מבלי להקטין את הספקה. סוללות אלו איפשרו את הקטנת הקניסטר לגודל מיניאטורי ואף לביטולו ! סוללות הליתיום הראשונות מסוג Li-Co ,  Li-Ion ו Li-Polymers בשל מידותיהן  אומצו הסולות ע"י יצרני פנסי הצלילה למרות שלא התאימו לשימוש במים, הן הכילו קובלט אשר במגע עם מים עלול לגרום לפיצוץ ! הפתרון של היצרנים היה במנגנוני אטימה כפולים ומשולשים ומעגלי הגנה אלקטרוניים. בדור הבא של סוללות הליתיום ה LiMn (Lithium manganese ) הוחלף הקובלט במנגן ע"מ לפתור את הבעיה אולם חסרון אחר נותר, פריקה של יותר מ 50% מהסוללות גורמת להתכלותן המיידית כך שנוצר מצב שסוללות כאלה עלולות "למות" באחסנה בשל פריקה עצמית. 

 

סוללות ליתיום פארייט - Lithium Ferrite) LiFe) 

סוללות ליתיום אלו פתרו כל הבעיות של סוללות ליתיום המתוארות לעיל והן נחשבות כסוללות אידיאליות , הן לא מתפוצות במגע עם מים, קצב הפריקה שלהן באחסנה איטי מאוד וקצב הטעינה שלהם מהיר בצורה מדהימה,  ניתן לטעון אותן ל 80% מהקיבולת שלהן תוך 15 שניות,  הן לא רגישות לפריקה עמוקה ( אין להן זיכרון מחזור עבודה ) ולכן גם בוטל הצורך במעגלי הגנה מפריקה. סוללות  ליתיום פארייט הינן הסוללות היעילות ביותר כיום ולמרות מחירן הגבוה כמעט כל יצרני פנסי הצלילה עוברים לשימוש בהן. טכנולוגיית

ה LED בשילוב עם סוללות ליתיום פארייט הובילו לייצורם של פנסי צלילה קומפקטים עם עוצמת /בהירות תאורה וזמן פעולה של פנסי קניסטר גדולים וכבר היום  קיימים בשוק פנסים אחודים בגודל של ראש המספקים עוצמה וזמן פעולה מקבילים  לפנס קניסטר 50W HID .

 

11.4 פנס ראשי 

פנס ראשי הינו מקור אור אמין אשר יספק תאורה חזקה ולאורך זמן, כאשר מתכננים צלילת חדירה חייבים לחשב את הזמן  בו ישהה הצולל בחושך מוחלט ולבחור במקור אור אשר יספק תאורה למשך כל זמן החדירה. חשוב מאוד שמקור אור זה יהיה חזק דיו להאיר את האתר ברמה מספקת בכדי שנוכל ליהנות מהצלילה ובכדי שצוללים אחרים יוכלו לזהות את מיקומינו. לעומת הפנס הראשי, על פנס הגיבוי להיות קטן יותר, קל, נוח לנשיאה ולספק די תאורה ולמשך אותו  פרק הזמן שהפנס הראשי אמור לספק, בכדי להאיר לצולל את הדרך אל מחוץ לסביבה המקורה.  פנס הגיבוי לא צריך להיות בעל עוצמה גבוהה כמו הפנס הראשי אלה ל"האיר" לצולל את הדרך החוצה. (על פנס הגיבוי נרחיב בהמשך) קיימים שלושה סוגי פנסים עיקריים, פנסי יד, פנסי ראש ופנסי קניסטר.

פנסי יד

פנסים אשר מכלול התאורה ומקור אספקת המתח שלהם  מורכבים בגוף אחוד. את פנסי היד אוחזים ביד ומכאן שמם, אך בצורת אחיזה זו   טמון גם חסרונם שכן הפנס מנטרל את ידו של הצולל ומקשה ו/או מונע ממנו את השימוש בשתי הידיים לביצוע פעולות שונות כגון קשירת חבלים, פריסת גלגלת טיפול במצבי חירום ועוד. כאשר רוצים לאחסן פנס ידני גדול בכדי לבצע משימה מתחת למים, מידותיו  מאפשרות זאת רק בתליה למאזן, שיטה בעייתית  שכן הפנס וחוט התליה שלו עלולים להסתבך בסביבה הימית (אלמוגים, חלקים של שברי אוניות וכו') וליצור בעיה. התנועה עם פנס גדול תלוי בעייתית גם היא, בודאי בעת תנועה עם סקוטר.   שיטה אחת לעבודה עם פנסים תוך שמירה על שתי ידיים חופשיות הינה התקנתם על הראש ולצורך כך נעזרים בקסדה כפלטפורמה לקיבועם. יתרונה של  השיטה  הוא בכך שהידיים נשארות חופשיות בעוד הפנסים מאירים בדיוק להיכן שהצולל מסתכל , החסרונות מאידח הם,  סינוור בן הזוג וקושי בשימוש בפנס כאמצעי סימון   (בשימוש בפנס כאמצעי תקשורת תת ימי נעסוק בהרחבה בחוברת ההדרכה המעשית ובמסגרת קורס הצלילה הטכנית ) התשובה לחסרונות של פנסי היד והראש נמצאה בפנס הקניסטר.

Advanced
Diving 
HQ
© 2014  skinonimus uw  created for DiveHQ

FOLLOW US:

  • Instagram Social Icon
  • w-facebook
  • Twitter Clean
  • Pinterest Social Icon