כל האמת על ״טבלאות הצלילה״

במרבית המקרים, הצלילה שתתכננו בעזרת הטבלאות לא תהיה הצלילה שתבצעו בפועל. טבלאות הצלילה (למי שזוכר) מלמדות אותנו ש״משך הצלילה שווה לזמן התחתית״ ולכן עלינו לחשב את זמן הצלילה מרגע טבילת ראשנו במים ועד תחילת העליה כ״זמן תחתית״. למי שבכל זאת יפשפש באותיות הקטנות תתגלה העובדה כי הטבלאות מתייחסות ל״פרופיל צלילה מרובע״, כזה לפיו בילינו את כל משך הצלילה בעומק המירבי, ואללה ? בפועל, מרבית הצלילות שלנו נראות אחרת ומשך הזמן בו אנו מבלים בעומק המקסימאלי (זה שלפיו חישבנו את חוב החנקן לצלילות חוזרות) יעמוד על חצי או פחות מהזמן בו שהינו בעומק הזה בפועל. לשם המחשה בואו נקח פרופיל צלילת חוף לעומק (מירבי) של 20מ׳ למשך 50 דקות עם נייטרוקס 32 ונבדוק.

ראשית ניגש אל הטבלה ונתכנן את הצלילה

הטבלה אכן מאפשרת לבצע צלילה כזו ובהחמרה קלה (55 דקות במקום 50 ) תמקם אותנו בקבוצת צלילה חוזרת E עם חוב חנקן של 55 דקות. עכשיו בואו נתבונן בפרופיל הצלילה בפועל.

פרופיל הצלילה מספר סיפור שונה לחלוטין, אכן העמקנו בהדרגה ל 20 מ׳ (אפילו 21מ׳ ) אבל הגענו לשם כ 15 דקות מתחילת הצלילה, שהינו בעומק המירבי 5 דקות שלאחריהן התחלנו להרדיד ובפועל ביצענו צלילה בת חמישים דקות לעומק ממוצע של כ 9 מטרים .

תכנון הצלילה השניה על פי הטבלה יתבצע עם חוב חנקן של 50 דקות (מתוך 75 מותרות) קבוצה E כאמור כשבפועל יצאנו מהצלילה הראשונה עם חוב חנקן שממקם אותנו לכל היותר בקבוצה C.

הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות.

טבלאות הצלילה מבוססות על טבלאות הצי האמריקאי ואלו בתורן מבוססות על מודל בוהלמן. ארגוני הצלילה הספורטיבית השונים מאמצים לרוב את הטבלאות כפי שהן מתפרסמות ומתעדכנות ע״י NOAA תוך הוספת סייגים והחמרות שונות על מנת להרחיב את שולי הבטיחות, לפשט את השימוש בהן ולהגן על הצולל. כך לדוגמא גבולות זמני חשיפה שמרניים יותר מאלו של טבלאות הצי וכך גם כללי שימוש בטבלאות. רצ״ב מובאה מספר צולל מים פתוחים של אחד מהארגוני הצלילה הממחישה את מחיר ״השמרנות והפשטנות״. ״עומק. הנקודה העמוקה ביותר שאליה מגיעים במהלך הצלילה, גם

אם שוהים בה למשך פרק זמן קצרצר. פירושו של דבר: גם אם תכננתם

להגיע תשעה מטרים בלבד , אך מתוך סקרנות ירדתם -

אפילו לפרק זמן חטוף - לבדוק חפץ כלשהו המצוי בעומק 12 מ׳,

העומק לחישוב הצלילה כולה יהיה 12 מ׳.״ אם נפעיל את הכלל הזה על הצלילה שבדוגמא ונניח שביצענו חריגה ל 26 מ׳ למשך 2 דקות מה אז? לפי ״הטבלה היבשה״ ביצענו צלילה בת 50 דקות לעומק 30 מטר (כללי השימוש קובעים שיש לעגל זמנים ועומקים כלפי מעלה) התוצאה, חריגה של 15 דקות ממשך השהיה המותר בעומק זה ולכן (ובהנחה שאנחנו עדיין בחיים) עלינו להתפנות לתא לחץ בהקדם האפשרי. בפועל משך טעינת הרקמות ב26 מ׳ הייתה בת 3 דקות לכל היותר ועומק הצלילה הממוצע נותר רדוד מ 20 מ׳. להמחשת האבסורד הנה מובאה אחרת מהפרק העוסק במחשבי צלילה באותו הספר. ״מצב צלילה. כאשר המחשב מוכנס למים הוא עובר אוטומטית למצב צלילה. במצב צלילה המחשב מבצע מעקב על העומק, זמן התחתית הממשי והזמן הנותר לצלילה ללא דקומפרסיה בצלילה זו...״

כך יראה הפרופיל במחשב הצלילה והנה לכם הוכחה מפורשת לכך שבמידה ונבצע את אותה הצלילה עם אותה החריגה תוך שימוש במחשב, נהיה מחוסנים מפגיעתה הרעה של מחלת הדקומפרסיה.

טבלת הצלילה - יחסינו לאן? אין ספק שהטבלאות וכללי השימוש בהן (כפי שנלמד בעבר) מספקים מעטפת גסה למדי שאכן שומרת עלינו בגבולות הצלילה ללא דקומפרסיה אבל עושה זאת במחיר יקר ולרוב מיותר של קיצור זמני הצלילות החוזרות. למרות זאת הן יכולות וצריכות לשמש כגיבוי למחשב הצלילה שבמוקדם או במאוחר יתקלקל ובד״כ יעשה זאת ברגע הגרוע ביותר מבחינתנו. בשימוש מושכל ניתן גם להתגבר על מרבית המגבלות שהן מציבות.

חישוב אלטרנטיבי של זמני התחתית

להוציא אותן צלילות שהן באמת בעלות פרופיל מרובע (צלילות מסירה או ספינה למשל) מרבית הצלילות שנבצע אינן כאלו, לרוב נרד במתינות במדרון כזה או אחר, נבלה בעומקים שונים תוך ביקור בספינה טבועה ו/או ואת חלקה האחרון של הצלילה נבלה בחזרה לנקודת המוצא על אותו המדרון עליו ירדנו במתינות. תוך שימוש במד עומק מודרני אפשר בנקל לחלק צלילה כזו לשלושה מקטעי עומק / זמן שונים, למצוא את עומקה הממוצע של הצלילה כולה ולהשתמש בנתון לצורך חישוב חוב החנקן ותכנון צלילות חוזרות בעזרת הטבלה. התוצאה תהיה אמנם קצת פחות מדוייקת מהשימוש במחשב אבל מדוייקת ויעילה בהרבה מזו המושגת בשיטה המסורתית והארכאית של שימוש בטבלה.

קישורים

שימוש בטבלאות המינימום דקו׳ NOAA טבלאות צלילה ללא דקומפרסיה - עדכון אחרון 7 לאוקטובר 2016