בדד אלך
86% מהתאונות שהסתיימו במות התרחשו בצלילת בדד או הפרדות בזמן הצלילה - מאמר שני המנסה לנתח את שלושת הגורמים העיקריים למות בתאונות צלילה לפי סטטיסטיקה עולמית שהציג בן אבינר בכנס רשות הצלילה בממכמורת (דצמבר 2016) והפעם על צלילות בדד.
שילוב של שני גורמים תורם למיקומה של צלילת הסולו בסטטיסטיקה. הראשון הוא העדר ציוד מתאים שייצר את הייתירות לה זקוק הצולל בהעדר בן זוג והשני הוא העדר הכשרה מתאימה בציוד הנדרש במסגרת קורסי הצלילה הספורטיבית.
שיטת ההכשרה הספורטיבית מתבססת על צלילה בצוות או אם לדייק, בזוג. ה״באדי״ משמש כמעטפת הייתירות הבלעדית לה עשוי הצולל הספורטיבי להזדקק. נגמר האויר ? ״באדי״, הלך המחשב ? ״באדי, וכן הלאה. קיומו וחיוניותו של ה״באדי״ מוטמעים לא רק בשיטה אלא גם במוחו של צולל הספורטיבי משחר הקורס הבסיסי ואילך. עד כדי כך שהוא (או היא) ״מתוכנתים״ לצלול עם בן זוג גם ברמה הפסיכולוגית. העדרותו של בן הזוג נתפסת כארוע חריג ומלחיץ המחייב את הפסקת הצלילה המתוכננת ותחילת נוהל חיפוש וחבירה. מכאן נכון להניח שבמקרה של תקלה, העדר ״באדי״ ( מעבר לאבדן הייתירות) יהווה גם מכפיל לחץ שיתרום לרצף תגובות או העדרן שסופו תאונת צלילה.
מה לגבי צוללים ״מנוסים וותיקים״ המעדיפים שיניחו להם לצלול לנפשם? ״נפגש ליד העוגן״ קראנו לנוהל הזה בימים קדומים של דייג תת ימי. הכוונה הייתה ברורה, ״צוללים סולו״. הבעייה עם הנוהל הזה היא שהוא לא מסתדר כל כך עם ההכשרה וכרוך בויתור מוחלט על יתירות בתצורת הציוד הספורטיבי (ולא, ״אוקטופוס״ לא נחשב לייתירות כשאתם צוללים לבד) וותק וניסיון בשיטה שמראש לא נועדה ולא מכשירה לצלילת בדד - לא יעזור.
מה כן עשוי לעזור ? ראויה לאיזכור בהקשר זה היא צלילת ה״צד מאונט״. הן התצורה והן הטכניקה מקורן בצלילת במערות ונועדו (בין הייתר) לתת פתרון ייתירות במצבים בהם הצולל אינו יכול להסתמך על סיוע של הבאדי. אין לראות באמור המלצה על השיטה במטרה כן לבצע צלילות סולו אך נכון לציין שבמצב חירום היא מספקת שכבת הגנה נוספת שאינה קיימת בתצורה הספורטיבית הרגילה.
מספר ארגונים בהם PADI SDI ואחרים, מציעים* לצולל הספורטיבי קורסים או התמחויות ״צלילת סולו״, אלו שואבים מהתחום הטכני וכוללים בנוסף להכשרה בשימוש במקור אויר נוסף ונפרד, מחשב נוסף, מצו״ל וכיו״ב גם לימוד של תכנון וניהול סיכונים בצלילת בדד.
מה לא יעזור? שימוש במקור אויר חליפי מסוג SpareAir 300 ודומיו נחשב בעיני צוללים ספורטיביים רבים כמקור אויר חליפי ראוי. מיכל זה מכיל כ 85 ליטר אויר שלא תמיד יספיקו לביצוע עליה בטוחה מעומק של 20מ׳ במצבי לחץ, יחייבו ניפוח ידני של מאזן על פני המים (כשרוב הסיכויים שהמיכלון המטופש כבר ריק ואין לכם אויר בראות!) בנוסף, עצם קיומו תורם לקבלת החלטות שגוייה במקרה תקלה! * למיטב ידיעתי - ההכשרה אינה מוצעת בארץ.
למאמרים נוספים בטרילוגיה: לצלול בלי חגורה ולהשאר בחיים המאזן בכלל לא אשם
